#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר התפילה כשר&quot;ח חל בשבת?	"מתפלל שבע של שבת ואומר יעלה ויבא בעבודה, אבל אינו מזכיר של שבת בעבודה דכבר הזכיר שבת בברכה רביעית (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), ועוד דוקא ימים טובים וראשי חדשים כתיב &quot;לזכרון&quot; ולא בשבת (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; תפ&quot;ז ס&quot;ק ט&quot;ו) [ואם שכח יעלה ויבא במעריב אין מחזירין אותו אע&quot;פ שתפילת ערבית חובה בשבת כדי לקדש השבת מ&quot;מ לגבי ר&quot;ח אינה חובה (ערוה&quot;ש סע&#x27; א&#x27;)]"	סימן תכה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר קריאת התורה?	"קורין שבעה בסדר היום [דלכתחילה אין מפטיר עולה למנין שבעה (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)], ובס&quot;ת שני קורין מוסף דשבת ומוסף דר&quot;ח"	סימן תכה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אומרים קדיש?	"אחר קריאת סדר היום מניחין ס&quot;ת השני על הבימה ואומרים חצי קדיש (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תכה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח לקרות של ר&quot;ח?	"צריך לחזור ולקרות כיון שהוא חובת היום (שבט הלוי ח&quot;ט סי&#x27; פ&#x27;), וגם צריך לחזור ולומר קדיש (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; תרפ&quot;ה ס&quot;ק ב&#x27;) (מ&quot;ב דרשו)"	סימן תכה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההפטורה בשבת ר&quot;ח 1) סתם 2) אלול 3) אב 4) דפרשת שקלים וחודש?	"1) השמים כסאי שאומרים בסוף והיה מדי חודש בחדשו 2) המחבר פסק כהאבודרהם דמפטירין עניה סוערה דאין מדלגין בשבעה דנחמתא (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), אבל הטור ורמ&quot;א פסקו שמפטירין השמים כסאי שיש בו נמי נחמות ירושלים (ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) {דכתיב שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה}, ועוד מפני שקרא של ר&quot;ח למפטיר (ערוה&quot;ש סע&#x27; ה&#x27;), והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דבפרשת כי תצא יש להפטיר עניה סוערה אחר שמפטיר רני עקרה (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) 3) האבודרהם ס&quot;ל דה&quot;נ יפטיר שמעו [דהוא מג&#x27; דפורענותא], אבל הרמ&quot;א הביא מתרוה&quot;ד דיש להפטיר השמים כסאי במקום שאין מנהג, ובאמת הוא מח&#x27; בתוס&#x27; דתוס&#x27; במגילה (ל&quot;א ע&quot;ב) כתבו שמעו ותוס&#x27; בפסחים (מ&#x27; ע&quot;ב) כתבו השמים כסאי, ובדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) הכריע להפטיר שמעו ובמקום שנוהגין לומר ב&#x27; הפטורות יש להוסיף בסוף פסוק מהשמים כסאי ופסוק מידי חודש בחדשו, ולמעשה ברמ&quot;א משמע דס&quot;ל כהתרוה&quot;ד ויפטיר השמים כסאי, וכן הביא המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דכן נוהגין בפוזנא, אכן הגר&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) הכריע כהאבודרהם דיפטיר שמעו דס&quot;ל דהגמ&#x27; (מגילה ל&quot;א ע&quot;ב) משמע דפורענותא דוחה הפטורה דר&quot;ח (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) [ויש בה נמי ענין דר&quot;ח דכתיב בחדשה ימצאונה (דברי מלכיאל ח&quot;ג סי&#x27; כ&quot;ז)], וכ&quot;כ הדגול מרבבה דמנהג פראג להפטיר בשמעו, ולמעשה נוהגין לקרות השמים כסאי (ערוה&quot;ש סע&#x27; ה&#x27;) {ולכאורה כי היכי דאמרינן בר&quot;ח אלול שיפטיר השמים כסאי ולהוסיף עניה סוערה על רני עקרה כך בר&quot;ח אב יכול להוסיף שמעו על הפטורת דברי ירמיהו, וצ&quot;ע למה אין נוהגין כן, ואפשר משום דהוא ארוכה טפי א&quot;נ משום דאין מקדימין פורענותא} 4) של ד&#x27; פרשיות ולא השמים כסאי (רמ&quot;א)"	סימן תכה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבת ר&quot;ח אם שכח והפטיר בהפטורה של השבוע?	"אם נזכר קודם שבירך אחריה יקרא אחריה השמים כסאי, ואם נזכר אחר שבירך אחריה יקרא השמים כסאי בלא ברכות (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן תכה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מזכירין ר&quot;ח בברכת הפטורה בשבת?	"הטור הביא מרבינו יונה דצריך להזכיר ר&quot;ח בברכות, אבל הטור מסיים דאין נוהגין כן, וכן פסק המחבר (לפי הדפוס מכון ירושלים) דאין מזכירין של ר&quot;ח בברכות, וכ&quot;כ המחבר לעיל (סי&#x27; רפ&quot;ד סע&#x27; ב&#x27;)"	סימן תכה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין אם חל ר&quot;ח ביום א&#x27; 1) בסתם שבת 2) בערב ר&quot;ח אלול ואב וד&#x27; פרשיות?"	"1) מפטירין ויאמר לו יהונתן מחר חודש 2) כיון שאין בה מנחמות ירושלים אינו דוחה עניה סוערה [וכן באב אינו דוחה שמעו אבל זה א&quot;א לפי לוח שלנו (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)], ופשוט שאינו דוחה ההפטורה דפרשת שקלים וחודש (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ד&#x27;), וביאר הערוה&quot;ש (סע&#x27; ה&#x27;) דפשוט דהפטורה זו נדחית מפני שאין בה קריאה בתורה"	סימן תכה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין כשחל ר&quot;ח בשבת ויום א&#x27;?"	"יש שרצו לומר כיון שיום ב&#x27; דר&quot;ח הוא העיקר מפטירין מחר חודש, אכן הב&quot;י הביא מחמיו הרב רבינו יצחק סבע ז&quot;ל ראיה שאין עליו תשובה מר&quot;ח אלול שחל בשבת דאמרינן שמפטירין השמים כסאי ועל כרחך היינו יום א&#x27; דר&quot;ח שחל בשבת, אמנם כתב הב&quot;י דאח&quot;כ יש לקרות פסוק ראשון ואחרון מהפטורת מחר חודש [ואע&quot;פ שאין מדלגין בנביא כבר מיישב התרוה&quot;ד (סי&#x27; כ&#x27;) דבזמנינו שמפטירין בקונטרס יכול לדלג בלי שהוי זמן א&quot;נ כיון שאין מתרגמין לא חיישינן כ&quot;כ לטירוף הדעת, והב&quot;י הביא מרבינו מנוח דקוראין פסוקים אלו בע&quot;פ] אבל למעשה הרמ&quot;א פסק שרק יקרא השמים כסאי ולא יוסיף פסוקים אלו מפני שאין מדלגין מנביא לנביא"	סימן תכה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם השני הפטורות הם מנביא אחד?	"יש מקומות שנוהגין בשבת שיש בו חתן קוראים שוש אשיש (ישעיה), וממילא כשחל בשבת ר&quot;ח בודאי קוראין השמים כסאי שהפטורה זו מוזכר בש&quot;ס אבל כיון שהוא מנביא אחד יכול לקרות מקצת מהפטורה שוש אשיש (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) [אבל אין נוהגין לקרות שוש אשיש לחתן (ערוה&quot;ש סע&#x27; ג&#x27; ולעיל סי&#x27; קמ&quot;ד סע&#x27; ה&#x27;, שערי אפרים ש&quot;ט סע&#x27; כ&quot;ו)]"	סימן תכה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה הפטורות קורין שאין להם שייכות להמפטיר?	"יש ב&#x27; הפטורות מיוחדות שאין להם מפטיר מיוחד, מחר חודש ושבת הגדול. כתב המאירי דמפטירין מחר חודש לפרסם דלמחר הוא ר&quot;ח. {ונראה לומר ע&quot;פ דרוש דידוע דערב ר&quot;ח הוא יוה&quot;כ קטן והוא זמן לעשות תשובה וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; תי&quot;ז), והנה כשחל ר&quot;ח ביום א&#x27; מקדימין תפילת יוה&quot;כ ליום ה&#x27;, וא&quot;כ עדיין צריך לעשות תשובה בערב שבת ושבת, ועל כן קוראין הפטורה זו דכתוב בו &quot;מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם&quot;, ושמעתי מרב יששכר פראנד שליט&quot;א בשם אדם גדול דר&quot;ל מדוע לא בא משיח אתמול והיום, והתשובה הוא מפני המחלוקת. וממילא ע&quot;י קריאת ההפטורה מעורר את האדם לחזור בתשובה על העבירות של היום ואתמול, ודו&quot;ק}"	סימן תכה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ר&quot;ח שחל בשבת, מהו סדר תפילת מוסף?	אומרים אתה יצרת, וחותמים מקדש השבת וישראל וראשי חדשים	סימן תכה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים &quot;זה קרבן שבת וקרבן היום כאמור&quot;?	כתוב בכמה סידורים ובסידור רב עמרם גאון, אבל הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) מכמה פוסקים (פר&quot;ח) דהוא יתור לשון [דהקב&quot;ה יודע שהוא קרבן מוסף דשבת] והוי הפסק ואין לאומרו	סימן תכה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם רק חתם 1) מקדש השבת 2) מקדש ראשי חדשים?	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא מכנסת הגדולה דיצא בדיעבד (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו), וזהו אפי&#x27; למ&quot;ד דס&quot;ל דביו&quot;ט אינו יוצא [ויש מפקפקין דלא יצא] (פר&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;), והערוה&quot;ש (סע&#x27; א&#x27;) ס&quot;ל דלא יצא 2) הביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; תפ&quot;ז) מסתפק אם רק חתם של יו&quot;ט, והכריע רשז&quot;א (הליכות שלמה תפילה פי&quot;ז סע&#x27; י&#x27;) ספק ברכות להקל, ומסתבר דה&quot;ה בר&quot;ח (מ&quot;ב דרשו)"	סימן תכה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח לומר אתה יצרת 1) וכבר סיים שמ&quot;ע 2) ועדיין הוא באמצע שמ&quot;ע?	"1) מבואר בביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; ת&quot;צ סע&#x27; ט&#x27;) בשבת חוה&quot;מ דצריך לחזור ולהתפלל {ולא מהני מה שאמר תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם אלא לגבי ר&quot;ה} 2) אם הוא עדיין בברכה אמצעית או אפי&#x27; בברכת רצה סגי לומר ונעשה לפניך קרבן מוסף (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; רס&quot;ח ס&quot;ק ט&quot;ז וביה&quot;ל שם), אבל אח&quot;כ צריך לחזור לאתה יצרת"	סימן תכה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אין אומרים בשבת ר&quot;ח קדשנו במצותך ותן חלקנו בתורתך וכו&#x27; כמו שאומרים בכל שבת אפי&#x27; כשחל ביו&quot;ט ובר&quot;ה וביוה&quot;כ?"	"כן תמה הערוה&quot;ש (סע&#x27; ב&#x27;), ובאמת כן הוא בנוסח עדות המזרח, והערוה&quot;ש אינו יודע שום טעם שלא לאומרה והוא עצמו נוהג לאומרה, אכן למעשה אין לשנות המנהג (הליכות שלמה ר&quot;ח פ&quot;א סע&#x27; י&quot;ח, ריש&quot;א, מ&quot;ב דרשו)"	סימן תכה סעיף ג		
